מה בין אחריות לרגשות אשמה

 

 

אחריות משמעה היכולת לפעול בתגובה למצב מסוים. 

בשפה האנגלית המילה שמשמעה אחריות  responsibility – מורכבת משתי מילים:

 response - לתת מענה ו -ability - יכולת,

כלומר אחריות משקפת את היכולת להגיב, לפעול, לנקוט עמדה. מכאן שאחריות מבטאת אקטיביות ועל כן לוקחים אחריות ולא מקבלים אותה..

 

דן ענבר בספרו "אחריות- מושגים בדיון החינוכי"  מציין את יכולתו ואת כושרו של האדם לראות היבטים וצדדים שונים בקבלת החלטות ובביצוען. האדם מכיר בקשר שבין החלטותיו ומעשיו לבין תוצאותיהם, הוא חש מחויבות לנקיטת פעולה ומוכן

לשאת בתוצאות של מעשיו. היפוכה של אחריות היא הטלת אשמה על אחרים או על ה"נסיבות" ובאופן כללי לנקוט עמדה פאסיבית.

 

יש אנשים המתייחסים ל"מוכן לשאת בתוצאות" כאשר התוצאה היא תחושת אשמה שלהם, כאל ביטוי של אחריות. עשיתי דבר מה שגוי או לא מוסרי אני אחראי ולכן אני חש אשמה וסובל כך אני מעניש את עצמי ו"מגלה אחריות מוסרית".

 

כאשר אדם נוהג בניגוד לצו מצפונו הוא מרגיש אשמה. רגשות אשמה הן תולדה של קונפליקט בין התנהגות, רגש או מחשבה הנוגדים את ערכיו המוסריים של האדם המחזיק בהם. חוויה של רגשות אשם מתמשכים פוגעת מאוד באיכות החיים של האדם מצפונו מייסר אותו, והוא עלול להגיע למצב של דכדוך ואף דכאון. יחד עם זאת אין האשמה אומרת גילוי אחריות אם אין נקיטת עמדה אקטיבית.

ניקח לדוגמא מצב בו אדם אמר דבר מה פוגעני לחברו לעג לו והשפיל אותו.

במקרה זה, האדם "רק התבדח" והחבר נעלב.

 

יתכנו כמה תגובות אפשריות שכולנו מכירים:

 

הטלת אשמה על החבר - "הוא סתם עושה עניין", "הוא כבד", "חסר חוש הומור" וכו'...

 

תחושת צער על כך שהחבר נעלב, אבל זו בעיה שלו.

 

תחושת אשם שהוא זה שגרם את העלבון "אני בסך הכל אדם מוסרי וממש לא נעים לי עכשיו".

 

אף לא אחת מהתגובות הללו יש בה כדי גילוי אחריות. כאמור אחריות משמעה פעילות אקטיבית ולכן במקרה הזה הדרך בה אדם יכול לקחת אחריות על מעשיו ובמקרה זה על מילותיו היא להביע צער כן ולבקש סליחה. לפעול על מנת לשנות את המצב

אותו הוא גרם בין אם בשוגג ובין אם בחוסר רגישות.

 

"קיימת הנאה בהאשמה עצמית. מרגע שהאשמנו את עצמנו נדמה לנו כי לזולתנו אין עוד זכות להאשימנו". אוסקר ויילד

 

ובאשר לרגשות אשם עצמיים, כאשר אדם חוטא לעצמו:

יש שלל התנהגויות שאדם פוגע בעצמו, דרך אכילה כפייתית, התמכרויות שונות לסיגריות, לאלכוהול או להתנהגויות מזיקות אחרות כמו הזנחת הבריאות, ואפילו דחיינות והימענות – לדחות את ההכנה למבחן עד הרגע האחרון, לדחות את הגשת החשבונות , להימנע מלקחת חלק פעיל בשיעור, להימנע מסירוב לאחרים, הקושי לומר "לא” וכדומה.

אלה דפוסים שגוררים תחושת אשם מתמשכת הפוגעת בדימוי העצמי של האדם הוא חש לא ראוי ולא שווה, "חלש אופי". לעיתים דפוסים אלה גם פוגעים בביטחונו העצמי- הוא מטיל ספיק ביכולתו לבצע כראוי את המשימות שלפניו.

החטא לעצמנו אינו שונה במהותו לחטא לאחרים, בשני המקרים מישהו נפגע ובשני המקרים אנחנו הפוגעים.

 

משמעה של לקיחת אחריות על חיינו היא לפעול על מנת לשנות את ההתנהגות הפוגענית.