הפגת חרדת בחינות
הוא בחור מוכשר, אינטליגנטי חברותי וערכי ואף על פי כן כישוריו לא הובילו אותו להצלחה לה ייחל. הוא היה צריך לצלוח מרכז הערכה ואחר כך ראיון אישי. הידיעה שהוא נמצא בסביבה חברתית לא מוכרת, שמישהו צופה בו מהצד, בוחן אותו ורושם הערות הלחיצה אותו. הוא הרגיש כמו בשדה קרב, בתחרות של גלדיאטורים והסיטואציה כל כך הלחיצה אותו שהוא פשוט "נבלע". לא הצליח לבטא את עצמו ולקחת חלק פעיל בדיון שהתקיים. הוא הרגיש "...כמו אידיוט, חוץ מלהגיד כן, גם אני חושב כך, לא הצלחתי לומר שום דבר בעל ערך"
אין ספק שמדובר בחרדת בחינות שלא אפשרה לו להביא את עצמו על איכויותיו לידי ביטוי.
פעמים רבות נמצא את עצמנו בסיטואציות שונות ומכריעות בהן יבחנו אותנו. החל בבחינות בי"ס יסודי, תיכון ובאקדמיה ועבור במבחני מיון לצבא, מבחני הערכה ביצועיים, ראיונות קבלה לשנת שירות, למכינה קדם צבאית, לעבודה, וכן במרכזי הערכה והתאמה לתפקיד או למשרה נחשקת.
חרדת בחינות מוגדרת כתגובת דחק (stress) במצבי הערכה של יכולות ושל ביצועים, לכן נוכל לפגוש אותה בבחינות בכתב, בבחינות בע"פ, במבחן ביצועי דוגמת טסט נהיגה כמו גם בראיונות עבודה ובמרכזי הערכה.
חרדת בחינות כוללת מגוון תופעות ברבדים שונים:
ברמה הגופנית: דופק מואץ, מתח שרירים גבוה, הזעה, רעד, סחרחורת, כאבי בטן, בכי כאבי ראש ועוד
ברמה הרגשית: תחושת מתח, דאגה, לחץ, מועקה, פגיעה בהערכה העצמית בדימוי העצמי ובביטחון העצמי.
ברמה הקוגניטיבית: קשיים בשליפת חומר מהזיכרון, קושי בארגון החומר, קשיים בהבנת הנקרא חוסר ריכוז, הסחות דעת.
עיסוק היתר בתחושת הכישלון ובחשש ממנו פועלים כנבואה שמגשימה את עצמה ויוצרים
מעגל קסמים של כישלון שמזין את עצמו ומהווה "הוכחה" לכך שהחרדה אכן מוצדקת
בסופו של דבר איכות הלמידה נפגעת והתוצאה היא שהנבחן פועל באופן שנופל בהרבה
מיכולתו.
כדי להפיג את חרדת הבחינות יש לפרוץ את המעגל הזה. ככל שיהיו יותר נקודות פריצה כך הוא ילך ויחלש.
חרדת המבחנים נובעת מפרשנות סובייקטיבית של הנבחן את ההכנה לבחינה ובעיקר את הבחינה עצמה כמצבים מאיימים. במצב של איום הגוף נדרך על מנת להיחלץ מהסכנה.
כאן נכנס לפעולה המח הקדום ששייך לנו כמו גם לזוחלים. מח שאחראי על פעילות הישרדותית ללא כל מנגנוני חשיבה.
במצבי סכנה האדם צריך להיערך ללחימה או לבריחה, אין לו זמן לתכנון ולהפעלת לשיקול דעת הפעילות היא אינסטינקטיבית - השרדותית.
הזמן יקר מאוד ובזמן שהאדם יעסוק בחשיבה ובתכנון אסטרטגי כיצד הכי טוב לפעול האריה יספיק לטרוף אותו. לכן האנרגיה מופנית להזרמת דם לגפיים- למה שיכול לעזור בתקיפה או במנוסה ולא למח החושב. כאן טמונה הבעיה, בעת בחינה יש צורך במח החושב שיהיה במיטבו אך בגלל תחושת הסכנה הוא מושבת.
מהו הרציונאל שעומד בבסיס הטיפול?
בשל ההיבטים הפיסיולוגיים הרגשיים והחשיבתיים של תופעת החרדה ניתן להיעזר במגוון של טכניקות הפועלות במישורים אלה. ברמה הגופנית - רגיעה והרפיה ובכלל זה תרגילים לפריקת מתח ואנרגיה עודפת המצטברים בשרירים, נשימות, דמיון מודרך.
ברמה הרגשית - יצירת שינוי בחוויה הרגשית במישור הפנטסטי, כגון טכניקות לגיוס משאבים פנימיים והפיכתם לזמינים ,עיבוד הפחד וחיזוק חווית של הצלחה, כאמצעים לשינוי תודעתי .
ברמה החשיבתית - שינוי של אמונות מגבילות הקשורות הן ליכולת ולכישורים של האדם והן לגבי תפיסותיו על המקור הבוחן.
מכיוון שהחרדה אינה עניין הגיוני שום הסבר הגיוני לא יוכל לפתור את הבעיה.
כדי ליצור שינוי, יש לדבר עם החרדה בשפתה- שפת התת מודע – בדימויים, במטפורות
ובשימוש יצירתי בדמיון.
