הנחות היסוד של ה NLP
הנחת יסוד היא אמונה המנוסחת כקביעה שמקבלים את אמתותה מבלי לערער עליה ומבלי שניתן להוכיח אותה. הנחות היסוד של ה NLP הן למעשה אמונות המהוות את התשתית הרעיונית ואת תפיסת העולם העומדת בבסיסה של גישה זו. זו התשתית עליה בנויים המושגים וטכניקות העבודה. קבלתן של הנחות היסוד מאפשרת התבוננות חדשה על החיים. הן משפיעות על האופן בו מפרשים את המציאות ומתייחסים אליה.
הפנמת הנחות היסוד כשלעצמן יכולה להוות כלי עזר להתמודדות אפקטיבית עם אתגרים.
"המפה היא לא השטח"
בהנחה זו נעשית הבחנה בין "השטח"– המציאות העובדתית כפי שמתרחשת, לבין "המפה"– הייצוג הפנימי של אותה המציאות. האדם קולט מידע מהסביבה באמצעות מערכת החושים ע"י ראיה, שמיעה, הרחה, טעימה ומישוש. מידע זה בדרכו פנימה דרך המערכת העצבית אל מוחו של האדם עוברת תהליכי סינון ע"י מנגנונים שונים (הכללה, השמטה ועיוות) וכן עיבוד וקידוד של מידע זה. תהליכים אלה של סינון עיבוד וקידוד, מושפעים ממאפיינים תרבותיים וממאפיינים אישיים הייחודיים לכל אדם ואדם, דוגמת מערכת האמונות והערכים שלו, חוויות והיסטוריה אישית ועוד. למשל אדם שטבע בבריכה לא יראה אותה כמתקן המשמש לפעילות פנאי, נופש או ספורט שבה ניתן לשחות או לצלול אלא כמקום מסוכן שבו עלולים לטבוע. אי לכך התוצר שמתקבל- הייצוג הפנימי או "המפה"- הוא ביטוי לאופן שבו המציאות נתפסת על ידי היחיד. כך שלכל אחד יש את "המפה" האישית שלו לגבי אותו "השטח".
"אנשים מגיבים בהתאם למפות שלהם"
כאשר מקבלים את הנחת היסוד שאומרת ש"המפה היא לא השטח" מבינים שכל אדם מפרש באופן תמידי את המציאות בהתאם לתפיסותיו, לערכיו לאמונותיו ולניסיון חייו. המפה שלו היא השתקפות המציאות כפי שנקלטת על ידו ולכן יגיב בהתאם אליה. כל אדם מפרש את המציאות באופן ייחודי ומגיב בהתאם לפרשנות זו. אדם מגיב בהתאם לעולמו הפנימי המשפיע על פרשנותו ותפיסתו את המציאות. נוכל גם לראות אותו האדם שמגיב באופן שונה למצבים דומים כי בכל פעם פרש אחרת את המצב. אם התקבלה "מפה" שונה, ההתנהגות תהייה שונה בהתאמה.
"אין כישלון יש משוב המהווה מידע"
אדם פועל על מנת להשיג מטרה כלשהי אך כאשר התוצאה המושגת אינה תואמת את התקוות ואת הציפיות שלו, סביר שהוא יחוש אכזבה. אם יגדיר את חוסר ההצלחה ככישלון עלולים להתלוות לכך רגשות של תסכול, ייאוש, כעס, בושה, פחד, אשמה ואף דיכאון. כמו כן עלולות להופיע מחשבות ואמונות שליליות לגבי יכולותיו ומסוגלותו ולהוביל לירידה בערך העצמי ובמוטיבציה העתידית.
(" אין סיכוי שאצליח ב...." , "אני לא מסוגל ל..." , " לעולם לא אוכל ל....")
אם אותו אדם יתייחס אל התוצאה שהושגה כמשוב לדרך הפעולה שלו, יוכל לראות בכך מידע למה שאינו נכון או עובד עבורו, להסיק מסקנות שיכולות לקדם אותו, לבחון דרכי פעולה חלופיות ולהמשיך הלאה בדרכו להשגת המטרה. כל מה שקורה מהווה מקור ללמידה, להתקדמות ולהתפתחות. זו הבחירה שבין ייאוש לתקווה, בין חידלון לעשיה
ובין פסימיות לאופטימיות.
"משמעות התקשורת היא בתגובה החוזרת".
תקשורת הינה תהליך של העברת מסרים זה לזה וקבלתם. המסרים יכולים להיות מילוליים, בשפת גוף ובטונציה. התגובה המתקבלת אחרי העברת המסר היא בבחינת משוב למידת הבהירות והמובנות של הדברים. על מעביר המסר להיות ער לתגובות של הצד השני ולעשות את ההתאמות הנדרשות. כאשר אנחנו מקבלים תגובה המעידה על כך שלא הובנו כהלכה, סימן שלא העברנו את המסר כראוי ועלינו למצוא דרך חלופית להעברתו או לנסח אותו אחרת. האחריות היא של מוסר המסר ועליו לוודא שהועבר ונקלט על ידי הנמען כראוי. לכן במקום לומר "אתה לא הבנת אותי" רצוי לומר "לא הסברתי את עצמי כראוי" הנוסח הראשון הוא האשמה שיוצרת התנגדות ואילו הנוסח השני הוא לקיחת אחריות שמאפשרת תיקון והבנה.
"האדם בוחר באפשרות הטובה ביותר עבורו ברגע נתון"
הנחת יסוד זו עושה הבחנה בין ההתנהגות לבין התוצאה. האדם מטבעו שואף לעונג (רגיעה, הצלחה, אהבה, הנאה, בטחון...) ולהימנעות מכאב (פחד, ייאוש, תסכול, סבל...). אף על פי כן נראה לעיתים אדם שפועל באופן שמזיק לו או שפוגע בו. יתכן שפועל מתוך דפוסים אוטומטיים או הרגלים נפסדים אך ברגע נתון, זה הכי טוב שהוא יכול לעשות. לדוגמא ,גם אדם מעשן שמודע לנזקי הסיגריות יצית אחת ברגע של מתח או כעס כדי לפוגג אותם ולהירגע.
אדם עושה את הבחירה הטובה ביותר עבורו, מבין האפשרויות המצויות בידו ברגע נתון. אילו חשב באותו זמן שיש דרך מוצלחת יותר, שיכולה לעזור לו להשיג את מה שרוצה,
מן הסתם היה בוחר בה. ככל שיגדל רפרטואר התגובות האפשריות עבורו, או במילים אחרות ככל שיהיה יותר גמיש כך יגדל טווח הבחירה שלו להתנהגות שמקרבת אותו לתוצאה הרצויה לו.
"מאחורי כל התנהגות עומדת כוונה חיובית והקשר שיש לה ערך"
הנחת יסוד זו עושה הבחנה בין הכוונה לבין ההתנהגות בפועל.
הכוונה החיובית היא בעצם מה שהאדם רוצה להשיג או משיג בעקבות התנהלותו, גם אם בפועל ההתנהגות שלו פוגעת בו או באחרים. יש למצוא מהו הרווח המשני שהוא משיג. יש פעמים שהרווח המשני מושג ברמת הלא מודע. למשל בחולי, אדם יכול להשיג תשומת לב ואהבה. העלאת הכוונה החיובית (הרווח) לרמת המודעות ,תאפשר מציאת דרכים חלופיות - התנהגות אחרת שתאפשר לו להשיג את הרווח בדרך טובה ומקדמת במקום זו הפוגענית. באשר להקשר שבו יש להתנהגות מסוימת ערך ואפילו יתרון בולט ניתן לראות למשל שאלימות פיסית יכולה להיות מאוד יעילה בנסיבות של הגנה עצמית ורגזנות יכולה להוות מנוף להתקוממות מול עוולות.
"לכל אדם יש את המשאבים הדרושים להשגת מטרותיו"
לכל אדם יש מערכת של משאבים פנימיים ויכולות שונות, אלה באים לידי ביטוי בסיטואציות שונות בחיים. פעמים רבות אנשים לא מודעים לכוחות אלה או שהם לא זמינים עבורם במצבים מסוימים ואז הם מרגישים חוסר אונים, תסכול או תחושת כישלון. בשלב הראשון יש להעלות למודעות את היותו של האדם בעל משאבים ואחר כך לחזק אותם כך שיהיו זמינים בכל עת בה הם נדרשים להתמודדות מוצלחת ולהשגת היעדים והמטרות שהאדם מציב לעצמו. למעשה זהו תהליך הטיפול וההנחיה ב NLP- לאפשר לאדם להשיג את מטרתו על ידי חיזוק משאביו והפיכתם לזמינים עבורו.