הדמיון ככלי לשינוי

אחד הכלים מחוללי השינוי העוצמתיים והאפקטיביים ביותר הוא הדמיון.

איך זה עובד?

אתם מכירים את המצב הזה בו אתם חולמים בהקיץ, מפנטזים על החופשה הקרובה, על מפגש עם אהוב, על הארוחה במסעדה האהובה עליכם ונהנים מכל רגע?

עצמו לרגע את העיניים ופשוט התחילו לדמיין משהו מאוד נחשק. עשו זאת  כאילו הדברים קורים ממש עכשיו...

סביר להניח שיכולתם לראות את המראות או לשמוע קולות וצלילים, להרגיש תחושות גופניות בין אם זו ריגשה או רגיעה, ואולי אף הצלחתם שריחות וטעמים יהפכו מוחשיים. יתכן וחיוך רחב עלה על פניכם, וכך מבלי שהתרחש דבר במציאות יכולתם לראות בעיני רוחכם, לשמוע קולות וצלילים לחוש תחושות פיסיות של מגע, ליטוף או תחושת רגיעה ואולי אף לטעום ולהריח. כאשר אנחנו מדמיינים משהו אנחנו עושים שימוש בערוצים העצביים במח כאילו ביצענו את הדברים בפועל. אנחנו יכולים לראות בגודל טבעי ובצבעים חיים, לשמוע קולות, רחשים, שיחות, להריח ואף לטעום מה שבא אל פינו והכל בדמיון. אין הבדל רב מנקודת המבט של מדעי המח, בין דימוי פעולה ובין ביצוע פעולה. כאשר אנשים מדמים שהם רואים חפץ מסוים וכאשר הם רואים אותו בפועל, סריקת המח מראה בשני המצבים תמונת מצב מאוד דומה. מתקבלת מפה נוירולוגית מאוד דומה של החלקים במח שהשתתפו בשני המצבים. הן כאשר החפץ נצפה בפועל והן כאשר דמיינו אותו המח השתמש בנתיבים עצביים כמעט זהים. בניסוי שערכו בין שתי קבוצות שהתבקשו לתרגל הפעלת שריר מסוים בכף היד במשך 4 שבועות

באותה התדירות בדיוק. כאשר קבוצה אחת תרגלה בפועל והקבוצה השנייה תרגלה אותה הפעילות בדמיון בליווי קול מדרבן שקורה להם לבצע את המשימה חזק יותר אף הוא בדמיונם. נמצא שהמבצעים בפועל חזקו את השריר ב- 30% ואילו אלא שרק דמיינו הפעלתו חיזקו את השריר ב- 22%. המח נתן פקודת ביצוע לשריר וזה הגיב גם אם בפועל לא התקיימה תנועה. מחקרים רבים נוספים התבצעו ונתנו תוצאות המוכיחות מעל לכל ספק שהמח והגוף מגיבים לפעילות מדומה כאל פעילות שהתקיימה בפועל. הפקודות הנויירולוגיות מתקיימות אם כן גם בדמיון והמח מתרגם זאת כאילו התקיימו במציאות.